אבו אחמד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ ראמי נאסר, מיום 3.10.13, בתיק הוצל"פ מספר 10-00486-11-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ), בה הותנתה הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו בתשלום עירבון חד פעמי בסך 4,000 ₪, ניתן נגדו צו תשלומים בסך 800 ₪ החל מיום 15.11.13, ונדחו בקשותיו לעיכוב הליכי הוצל"פ וביטול ההגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה שלו.

המבקש עותר בבקשתו לביטול התניית ההכרזה בתשלום ראשוני, להפחתת גובה צו התשלומים (ולא על עצם מתן הצו), וכן, להיעדר התייחסות הרשם לבקשותיו לעיכוב הליכים וביטול המגבלות על רישיון הנהיגה שלו.

רקע עובדתי ותמצית טענות המבקש:

3.כנגד המבקש מתנהלים 8 תיקי הוצל"פ.

לגבי שני תיקים, הגיש התנגדויות בבית המשפט השלום בנצרת.

לגבי ששת תיקי ההוצל"פ הנוספים, שיתרת החוב בהם הינה למעלה מ- 1,210,000 ₪ (כולל תיק משכנתא ובו חוב של 34,000 ₪), הגיש המבקש ביום 12.9.13 בקשה לאיחוד תיקיו והכרזה עליו כחייב מוגבל באמצעים, לעיכוב הליכים שננקטו כנגדו במסגרת תיק ההוצל"פ ולביטול ההגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה שלו.

4.ביום 3.10.13, ניתנה החלטת כב' רשם ההוצל"פ לפיה הותנו הכרזתו ואיחוד תיקיו בתשלום סך ראשוני וחד פעמי של 4,000 ₪ וכן הוטל עליו צו תשלומים בסכום של 800 ₪ בחודש, כלשון ההחלטה.

5.כב' רשם ההוצל"פ פירט בהחלטתו את הכנסות החייב אל מול הוצאותיו, כפי שדיווח המבקש, ונימק החלטתו באריכות, כלשון ההחלטה:

"עיננו הרואות כי בבקשת החייב קיים דיווח לקוי על היקף ההוצאות וההכנסות, ואי מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו, או למצער אי מתן הסבר מבוסס כדבעי מדוע החייב איננו יכול לעבוד ולהשתכר יותר. החייב מציע לשלם את חובו בתשלומים חודשיים בסך של 200 ₪. על כן, ולכאורה, החייב לא יוכל לשלם את מלוא חובותיו תוך התקופה הקבועה בסעיף 69 לחוק".

6.לטענת המבקש, כב' הרשם התייחס רק לחלק מהבקשה, לא היתה כל התייחסות לבקשה לעיכוב הליכים ולביטול ההגבלות על רישיון הנהיגה שלו. לטענתו, הוא צירף את כל המסמכים הרלוונטיים התומכים בבקשתו, לרבות שאלון ותצהירים. מצבו הכלכלי, המשפחתי והנפשי, אינו מאפשר לו לשאת בתשלום הראשוני, שהינו תנאי להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, ואף אינו מאפשר לו לשאת בצו של 800 ₪ לחודש, ולכל היותר יוכל לעמוד בתשלום סך של 200 ₪ בחודש. המבקש פרוד מאשתו, אב לשני ילדים האחת קטינה, אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך של כ- 1,600 ₪ מהמל"ל, כך שחיובו בתשלום סכומים אלה הינו מעבר ליכולתו הכלכלית, ועלול לחבל ביכולתו העתידית לפרוע חובותיו.

דיון והכרעה:

7.החלטתי לדון בבקשה כאילו נתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

8.מכוח סמכותי על-פי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם–1979, ראיתי, כי הבקשה אינה מצריכה תשובה, וכי דינה לדחייה מיידית.

9.חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") נועד ליצור מנגנון לגביית חובות באופן יעיל ומהיר, תוך שהוא מספק הגנה לחייבים אשר מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם.

10.סמכותו של רשם ההוצל"פ להכריז על חייב כמוגבל באמצעים היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על פי נסיבותיו (ע"א 2097/02 איטונג נ' חדיד, מיום 13.05.03).

לעניין זה קובע סעיף 74יא(א) לחוק ההוצל"פ:

"נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם...". (ההדגשה שלי – ס"י).

11.כך גם קיימת סמכות לרשם ההוצל"פ שלא להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, מקום בו הוא סבור כי אין החייב יוכל לפרוע את חובותיו בתקופה העולה על התקופות הקבועות בסעיף 69ג לחוק ההוצל"פ (רע"א (עליון) 2168/13 מימוני נ' בנק דיסקונט ואח', מיום 21.4.13); רע"צ 23112-05-12 סעיד עאבד ואח' נ' ספירוטוס סחר 1992 בע"מ ואח').

12.כאמור, למבקש חובות בסדר גודל עצום של מיליון ומאתיים אלף ₪, וספק רב אם יהא בצו התשלומים בסכום המבוקש על ידו של 200 ₪ לחודש, ובכל סכום אחר הנמוך מזה שהושת עליו, כדי לכסות את מלוא חובותיו ביעילות ובזריזות, לקיים את תכלית החוק ולעמוד בתקופה הנקובה בסעיף 69ג לחוק ההוצל"פ.